ביקורת ושיפוטיות

רב חיי התהלכתי בעולם עם הרבה ביקורת ושיפוטיות.

ההבנה הראשונה שלי הייתה שהשורש של הדבר הוא שאני קודם כל מאד ביקורתית ושיפוטית כלפי עצמי.

ההבנה השנייה הייתה שזה לא נעים לי, שיפוטיות וביקורת הן תדר נמוך שלא נעים לי להרגיש, בתוכי, גם אם זה מופנה אליי וגם אם זה מופנה החוצה.

פריצת דרך שהייתה לי בנושא הזה התרחשה בלימודי אימון אצל ארנינה קשטן,

ארנינה לימדה אותי ששיפוטים (ולא משנה אם הם מופנים כלפי עצמנו או כלפי אחרים)

הם תולדה של צורך שבי שלא מקבל מענה.

השיפוט בעצם מצביע על מה שאנחנו לא רוצים והוא בעצם רמז נהדר למה אנחנו כן רוצים.

אם נוכל לשים לב לשיפוט ולביקורת נוכל למצוא צורך שלנו שלא מקבל מענה.

אם נמצא את הדרך לענות על הצורך, לא יהיה יותר צורך בשיפוט ובביקורת.

פעם הבאה שאתם שמים לב שאתם מעבירים ביקורת או שיפוט בין אם היא חיצונית או פנימית,

תנסו להבין איזה צורך שלכם מסתתר מאחוריה, מתן מענה לצורך ייתר את הביקורת.