למלא את המיכל - 2.מדיטציה

המפגש הראשון שלי עם מדיטציה היה כשהייתי בת 20.

הצטרפתי לקורס מדיטציה טרנסצנדנטלית שהנחה גד תיק בדירה בכפר סבא.

צריך לזכור שהשנה הייתה 1996, כשסיפרתי לאמא שלי היא דאגה שאני מצטרפת לכת..

הגעתי סקרנית אבל גם מאד סקפטית,

המענה של המורה היה שאין צורך באמונה או הבנה, רק תרגול.

אז תרגלתי.

וזו הייתה חוויה משנת חיים.

לאחר כשבועיים של תרגול שמתי לב שאני זקוקה להרבה פחות שעות שינה, שאני מרגישה אנרגטית, חיונית, שאני חווה בהירות מחשבתית, שיכולת ההכלה שלי גדלה משמעותית. הרגשתי קלילה.

הטכניקה של המדיטציה הזו בבסיסה בנויה על חזרה על מנטרה ותרגול פעמיים ביום במשך 20 דקות.

תרגלתי באדיקות ובהתמדה כמו שאני יודעת ובסופו של דבר הייתי מתיישבת והמנטרה הייתה כמו מין מפתח למקום הזה, השקט, הנוכח.

במשך השנים חוויתי והתנסיתי במגוון טכניקות של תרגול מדיטציה

מדיטציות אקטיביות - אושו, יומינברסיטי

מדיטציות התמקדות, מיינדפולנס, ויפאסנה

מדיטציות מונחות, מדיטציות עם מוזיקה, עם תדרים, עם צלילים, מדיטציות קצרות וארוכות.

ובשנתיים האחרונות בעיקר  non-duality - אי שניות

אבל לכוונה של הפוסט הזה, זה בכלל לא משנה.

כל אחד יכול לבחור את מה שמתאים לו, בסופו של דבר כל הטכניקות האלו מובילות לאותה מהות.

מה שכן קריטי בחוויה שלי זה החזרתיות וההתמדה.

אין מה לעשות, זה כמו לאמן את הגוף, יש לזה אפקט מצטבר.

בחוויה שלי, לשבת 20 דק כל יום מיטיב איתי הרבה יותר מלשבת פעם בשבוע ישיבה ארוכה יותר.

מצד שני ולטובת כל מי שנלחץ מהמחויבות הנוספת, אני יכולה להעיד שבחוויה שלי,

אפילו 10 דק' של תרגול יכולות להיטיב.

אבל למה?

מיותר שאסביר את היתרונות של מדיטציה, יש מלא מחקרים ומאמרים..

אני יכולה רק לתאר את החוויה שלי.

המדיטציה מאפשרת לי מסגרת של זמן שבה אני יכולה לגמרי להרפות מהכל

ולהסיט את המבט אליי, חזרה פנימה.

נוכחת ומודעת לכל מה שקיים בי ברגע זה.

זה זמן של מפגש שלי איתי.

זמן של נוכחות והתבוננות סקרנית וחומלת בכל מה שקיים עכשיו בתוכי.

זה מאזן סטרס, מייצר חוסן נפשי, בהירות, שקט.

אם אני צריכה לבחור את הדבר שהכי תורם ל well being שלי, אין ספק שזה זה.